אתם גרים בכפר סבא, וההורה גר בעיר אחרת בשרון?
זה מצב מוכר. הילדים גרים בכפר סבא, ואמא או אבא גרים בהוד השרון, ברעננה או ביישוב אחר באזור. לפעמים השאלה עולה אחרי אשפוז, למשל במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, ולפעמים סתם בשיחה ליד השולחן בשבת.
הכללים של ייפוי כוח מתמשך זהים בכל הארץ, והמסמך לא קשור לעיר שבה גרים. המשרד בהוד השרון נמצא בעיר שכנה, כך שאפשר להיפגש בנקודה אחת שקרובה גם אליכם וגם להורה. אם קשה להגיע, אפשר לשאול על כך בשיחה.
מי מחליט: אתם, או ההורה?
ההורה. הוא הממנה, הוא בוחר את מי שהוא סומך עליו ועל אילו עניינים, והמסמך נחתם בפני עורך הדין. התפקיד שלכם הוא לעזור לו להגיע להחלטה בנחת: להעלות את הנושא, לענות על שאלות, ולעזור בתיאום.
אם ההורה בוחר בכם להיות מיופה הכוח, גם אתם חותמים על המסמך. כדאי לדעת מראש מה התפקיד הזה דורש. על השיקולים בבחירה יש מאמר נפרד: איך בוחרים מיופה כוח.
איך פותחים את השיחה עם ההורה?
השיחה הזאת הרבה יותר קלה לפני שהיא דחופה. כמה דברים שעוזרים:
- לבחור רגע רגוע. לא בבית חולים ולא באמצע ויכוח על משהו אחר.
- לדבר על בחירה, לא על חולשה. ייפוי כוח מתמשך מאפשר להורה להחליט בעצמו מי יטפל בענייניו, במקום שמישהו אחר יחליט בשבילו.
- להזכיר שעד אז שום דבר לא משתנה. המסמך לא נכנס לתוקף ביום החתימה, וההורה ממשיך להחליט על הכול בעצמו.
- לתת לו לקרוא בעצמו. אפשר לשלוח לו את הדף מהו ייפוי כוח מתמשך, ולהמשיך לדבר אחר כך.
עוד רעיונות יש במאמר איך מדברים עם ההורים על ייפוי כוח מתמשך. בדף לפני הפגישה יש גם הודעה מוכנה ששולחים בוואטסאפ.
ומה אם ההורה כבר מתקשה להבין?
אפשר לחתום על ייפוי כוח מתמשך רק כשהממנה מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות שלו. אם אדם כבר לא יכול להבין ולהחליט, ואין לו ייפוי כוח מתמשך, בדרך כלל המשפחה צריכה לפנות לבית המשפט כדי שימנה אפוטרופוס. אם אתם לא בטוחים איפה ההורה נמצא, ספרו על זה בשיחה הראשונה.
מה קורה אחרי שמחליטים?
נפגשים, מסבירים, בוחרים וחותמים. אחרי החתימה אני מפקיד את המסמך באופן מקוון במרשם של האפוטרופוס הכללי, והוא שמור למקרה הצורך. כל השלבים מפורטים בדף איך זה עובד, ותשובות קצרות יש בדף שאלות.
בקצרה. גם כשאתם בכפר סבא וההורה בעיר אחרת בשרון, ההחלטה שלו, והפגישה במשרד בהוד השרון. אתם יכולים להיות אלה שמרימים את הטלפון הראשון.