אבא קיבל אבחנה של דמנציה. עדיין אפשר?
ייתכן שכן. האבחנה עצמה לא סוגרת את הדלת, וגם לא פותחת אותה.
החוק לא מדבר על אבחנות. הוא מדבר על "בעל כשירות": מי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי כוח מתמשך, מטרותיו ותוצאותיו. אם האדם הוא אדם עם מוגבלות, הבדיקה נעשית אחרי שניתנו לו התאמות.
במילים פשוטות: השאלה היא אם ההורה מבין מה הוא עושה. שהוא בוחר אדם שיטפל בענייניו אם לא יוכל. מי האדם הזה. ומה זה אומר בשבילו. אנשים רבים בשלב מוקדם של המחלה מבינים את זה היטב. אחרים פחות. אין תשובה אחת לכולם, ולכן כל מקרה נבדק לגופו.
מה זה אומר שהיכולת להבין נבדקת לפי נושא?
אדם יכול להבין עניין אחד ולהתקשות בעניין אחר.
החוק משתמש בביטוי "מסוגל להבין בדבר": מי שמסוגל להבין בעניין מסוים ולקבל החלטות לגביו. זה חשוב במיוחד בדמנציה. אמא יכולה להתקשות בניהול חשבון הבנק, ועדיין לדעת בבירור שהיא סומכת על הבת שלה ורוצה שהיא תטפל בעניינים.
גם אחרי שייפוי הכוח נכנס לתוקף, הגישה הזאת ממשיכה. החוק מורה למיופה כוח של אדם שמצבו משתנה מזמן לזמן או מעניין לעניין להתחשב בשינויים. לשמוע את דעתו, להתייעץ איתו, ולעודד אותו להחליט בעצמו בזמנים ובעניינים שבהם הוא מסוגל.
איך עורך הדין בודק שההורה מבין?
בשיחה אישית איתו, בלי מיופה הכוח בחדר.
עורך הדין חייב להסביר לממנה, בשפה פשוטה, מה המשמעות המשפטית של ייפוי הכוח, אילו חלופות יש, ומה אפשר לכלול בו. לפי החוק, ההסבר הזה ניתן בלי נוכחות של מיופה הכוח. כלומר, הילד שעתיד למלא את התפקיד יוצא מהחדר לחלק הזה של הפגישה.
עורך הדין מאשר בחתימתו שהממנה הבין את המשמעות, ושייפוי הכוח ניתן בהסכמה חופשית, בלי לחץ ובלי ניצול. אם מתעורר אצלו ספק לגבי היכולת להבין, החוק מחייב אותו להפנות את הממנה לגורם מקצועי שנקבע לכך, כדי שייתן חוות דעת. בנוסף, הממנה רשאי לצרף למסמך חוות דעת שמעידה שהיה מסוגל להבין בעת העריכה.
למה כדאי לא לחכות?
כי ייפוי כוח מתמשך עורכים רק בזמן שההורה מבין.
אם מחכים, ייתכן שיגיע שלב שבו ההורה כבר לא יוכל לערוך את המסמך. אז, בדרך כלל, המשפחה צריכה לפנות לבית המשפט כדי שימנה אפוטרופוס. על ההבדל בין הדרכים כתבתי במאמר ייפוי כוח מתמשך או אפוטרופוס.
יש עוד סיבה. כשעורכים את המסמך מוקדם, ההורה יכול לכתוב בו בנחת מה חשוב לו. איפה הוא רוצה לגור. מי המטפל שהוא מעדיף. מה לעשות עם הדירה. האפוטרופוס הכללי נותן דוגמאות כאלה להנחיות מקדימות שאפשר לכלול במסמך.
מה עוזר להורה להבין ולהחליט?
זמן, שקט, ושפה פשוטה.
- לבחור שעה טובה. רבים מרגישים צלולים יותר בשעות מסוימות של היום. אפשר לקבוע את הפגישה בהתאם.
- לדבר קודם בבית. שיחה רגועה לפני הפגישה עוזרת להורה להגיע עם מחשבה משלו. רעיונות לשיחה יש במאמר איך פותחים את השיחה עם ההורים.
- לתת להורה לבחור. ההחלטה מי יהיה מיופה הכוח היא שלו. הילדים יכולים להציע, לא להחליט במקומו.
- להביא משקפיים ומכשיר שמיעה. נשמע קטן, אבל זה חלק מההבנה.
- לא למהר. אם צריך, אפשר להסביר שוב, בדרך אחרת.
ומה אם יתברר שזה כבר לא אפשרי?
אז יש דרכים אחרות, והן נקבעות בבית המשפט.
אם ההורה כבר לא מבין את משמעות ייפוי הכוח, אי אפשר לערוך אותו. במצב כזה אפשר לפנות לבית המשפט, שיכול למנות אפוטרופוס, או תומך בקבלת החלטות אם ההורה יכול להחליט בעזרת תמיכה. פירוט במאמר שלוש דרכים: תומך, ייפוי כוח מתמשך ואפוטרופסות.
חשוב לדעת גם זאת: ייפוי כוח שניתן כשהממנה לא היה מסוגל להבין, או תחת לחץ, בית המשפט רשאי לבטל. לכן עדיף לעשות את זה נכון, ולא בכוח.
בקצרה. אבחנה של דמנציה לא קובעת לבד אם אפשר לערוך ייפוי כוח מתמשך. השאלה היא אם ההורה מבין את משמעות המסמך כשהוא חותם. עורך הדין בודק את זה בשיחה אישית, בלי מיופה הכוח בחדר, ומפנה לחוות דעת אם יש ספק. כדאי לפעול מוקדם, כשההורה עוד יכול לבחור בעצמו.
מידע רשמי: עריכה והפקדה של ייפוי כוח מתמשך, האפוטרופוס הכללי.
אם ההורה שלכם קיבל אבחנה ואתם לא בטוחים מה עושים עכשיו, אפשר להתקשר ל-054-808-5669. נדבר בנחת ונבין יחד את האפשרויות.