למה הנושא עולה דווקא אחרי אשפוז?
אשפוז של הורה, למשל במרכז הרפואי רבין (בילינסון) בפתח תקווה, מעלה פתאום שאלות שלא חשבו עליהן קודם. מי מדבר עם הרופאים? מי מטפל בחשבון הבנק? מי מחליט אם צריך עזרה בבית? כל עוד ההורה יכול להחליט, הוא עונה על זה בעצמו. ייפוי כוח מתמשך מאפשר לו לבחור מראש מי יעשה את זה, אם יום אחד הוא לא יוכל.
הדף הזה נכתב בשביל משפחות שעברו תקופה כזאת, וההורה כבר בבית, או בדרך הביתה.
אפשר לעשות את זה כשההורה עוד מתאושש?
התנאי הוא שהממנה מבין, בזמן החתימה, את המשמעות, המטרות והתוצאות של ייפוי הכוח. המסמך נחתם בפני עורך הדין, וגם מיופה הכוח חותם עליו. הפגישה מתקיימת במשרד בהוד השרון. אם קשה להגיע, אפשר לשאול על כך בשיחה.
אם ההורה עדיין מתאושש, אפשר לדבר קודם בטלפון ולהחליט יחד על העיתוי. אין צורך להחליט באותו יום.
מה אם ההורה כבר לא יכול להבין?
אם אדם כבר לא יכול להבין ולהחליט, ואין לו ייפוי כוח מתמשך, בדרך כלל המשפחה צריכה לפנות לבית המשפט כדי שימנה אפוטרופוס. זו דרך אחרת, והיא נקבעת בבית המשפט ולא על ידי ההורה. ההבדל בין שתי הדרכים מוסבר במאמר ייפוי כוח מתמשך או אפוטרופוס.
ומה עם החלטות רפואיות?
ייפוי כוח מתמשך יכול לחול על עניינים רפואיים: תורים, בדיקות והחלטות רפואיות. הוא יכול לחול גם על העניינים האישיים והרכושיים, או רק על חלק מהם. לעניינים רפואיים בלבד יש גם מסלול נפרד, ואסביר עליו בפגישה. עוד על כך במאמר ייפוי כוח רפואי והנחיות מקדימות.
איך מתקדמים מכאן?
- מתקשרים. מספרים על המצב, ושואלים כל מה שעולה.
- נפגשים. אני מסביר להורה את המסמך ואת החלופות, והוא בוחר את מיופה הכוח ועל אילו עניינים.
- חותמים ומפקידים. אחרי החתימה אני מפקיד את המסמך באופן מקוון במרשם של האפוטרופוס הכללי.
כל השלבים מפורטים בדף איך זה עובד. מה המסמך עושה, מוסבר בדף מהו ייפוי כוח מתמשך, ותשובות קצרות יש בדף שאלות.
בקצרה. אחרי אשפוז, כשההורה בבית ומבין את המשמעות, זה זמן טוב לדבר על ייפוי כוח מתמשך. הפגישה במשרד בהוד השרון, ואפשר להתחיל בשיחת טלפון.